מידע כללי
שאלות ותשובות אחרונות

תביעת דיירים על רטיבות וירידת ערך


.א. 2078/90
בית משפט השלום בירושלים

בפני כבוד השופטת ש. דותן

התובע/ת: מנחם ויוכבד מזוגי

נגד

הנתבע/ת: רמט בע‘‘מ

פסק דין
התובעים רכשו מאת הנתבעת דירה בת 4.5 חדרים. מטבח, מרפסות וחדרי שירותים, בבנין, שנבנה ע‘‘י הנתבעת. במעלה אדומים, זאת ע‘‘פ הסכם (ת/ 2) מיום 27.01.83.
ע‘‘פ התביעה נתגלו בדירה ליקוי בניה רבים כולל רטיבות, שהובאו לידיעת הנתבעת, ושהנתבעת כשלה בתקונם או התעלמה מהם.
על פי חוות דעת מומחים מטעמם, מבקשים התובעים כי יפסקו להם דמי הנזקים וירידת ערך, כפי שפורטו בכתב תביעתם המתוקן - וזאת בשל ליקוי הבניה לרבות רטיבות ועלות התקונים לליקויים אלה, ירידת ערך דירה, בשל קיומם של ליקויים אלה, בין שיתוקנו ובין אם לא יתוקנו, וכן פיצוי בגין הוצאות נפש שנגרמו להם.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הליקויים ועלות תקונם.
כאמור המציא כל אחד מן הצדדים חוות דעת מומחה מטעמו, והמומחים העידו בביהמ‘‘ש.
תחילה אדון בחוות הדעת שנמסרו ע‘‘י מהנדס בנין יגאל ברגמן, מטעם התובעים, והמהנדס מאיר מנחם מטעם הנתבעת.
זמן ארוך ויקר הוקדש לחקירת המומחים עי‘ שני הצדדים ובסופה של הדרך נדרש בית המשפט להעריך ולקבוע - גם במישור המקצועי - הנדסי - איזו מן העדויות מקובלת עליו יותר.
מצב זה הינו תוצאת התנגדותו של ב‘‘כ התובעים להסכים למומחה אחד שדעתו תהיה מקובלת על הצדדים.
נוכח הענין שצריך היה לתובעים בקידום מהיר של ההליכים בתיק זה היתה עמדה זו תמוהה ואלמלא התרשמותי החיובית מעדתו של מהנדס בנין ברגמן - היה בהתנגדותו של ב‘‘כ התובעים גם כדי להעיד על חששו שמא נופחה התביעה שלא לצורך - והדבר יתגלה באמצעות מומחה מוסכם.
הנה כי כן, במצב הדברים הנתון עלי לערוך ההשוואות המתבקשות משתי חוות הדעת שבפני ולהכריע ביניהן.
ההבחנה העולה לעין עם קריאת שתי חוות הדעת הינה כי בעוד שמהנדס בנין ברגמן שואף לתקונים ולרמת ביצוע גבוהה בעבודות הבניה והתקון לעומתו מסתפק מר מאיר, יחסית, במועט.
למקרא חוות דעת של מר מאיר - עולה כי הוא מסכים - ברמה העקרונית - שקימים ליקויים שונים, שעליהם מצביע גם מהנדס בנין ברגמן, אלא שלדעתו הבעיות קטנות יותר (כך למשל בעוד שהשפוע ברצפת חדר השרותים להורים מוגדר כמוגזם וגורם לניקוז מים אל החדר, כהגדרתו של מהנדס בנין ברגמן, אומר מאיר שהשפוע קל בריצוף במקלחת הורים וממהר להוסיף כי בתוך המקלחת השפוע הוא נכון ומספיק).
גם התקונים אליהם נדמה כי ברגמן שואף הם מקיפים ורחבים יותר, ואילו מאיר מציע פתרונות זולים ומקומיים ועדיין מציע את שיטת ‘‘הניסוי וטעיה‘‘ וקובע כי אם פתרון מסוים לא יצלח כי אז יש לנסות פתרון מקיף יותר.
מאיר הינו עובד שכיר של חברת רמט, היה ממונה על בניית הפרויקט בו נמצאת הדירה בשלביו הראשונים. מונחה על ידי שקולים של חסכון.
מודע למחירי תקונים לחברת בניה ולא לקבלן שפוצים פרטי, מסכים שלמחירים שציין יש להוסיף כ - % 30 לעדפונם למחירי קבלן שפוצים פרטי, ומציע דרכים שכבר נוסו ונכשלו בפתרון בעית הרטיבות במקרה זה.
נוכח העובדה שהיו לנתבעת מספר הזדמנויות לתקן את ליקוי בניה הדרוש תקון, ונוכח העובדה שהדבר נמשך זמן רב ובכל זאת לא הצליחה הנתבעת לתקן כיאות את הליקויים - למרות שלרשותה עומדת לכאורה מומחיותו של העד מאיר בכל עת - מופחת משקלה של חוות דעתו של מאיר בענין הנדון בפני. אחת מן השתיים - או שאין למאיר פתרונות וע‘‘כ נכשלה התובעת בבצוע התקונים או שהיא לא נעזרה בו לשם בצוע התיקונים ואם כך התיחסה אליו היא עצמה, מדוע יש להעדיף דעתו על פני דעה נוגדת.
נתתי דעתי לכך שמאיר אינו מוכן להעניק לתובעים הכרה בליקוי בניה שהוא אסתטי, שכן אין חובה ע‘‘פ תקנות התכנון והבניה למנוע מפגע אסתטי - גם זאת ע‘‘פ הגישה המינימליסטית ומתוך כוונה שלא להטיל על הנתבעת - מעבידתו - חובה שלא כתובה בחוק או בחיקוק, אך איני יכולה להסכים עם גישה זו.
זכותם של רוכשי דירות לקבל תיקון של ליקוי בניה אסתטי הוכרה ע‘‘י כב‘ השופט בזק בפסק דין בענין מאיוסט הנ‘‘ל ואני, בכל הכבוד, מבקשת להצטרף לדעתו שם כי ‘‘התובעים זכאים לכך כי רמת וטיב הבניה בדירותיהם יהיו סבירים, גם מהאספקט האסתטי. סבירות זו אין משמעה אך ורק בניה בהתאם למילותיו של חוק התכנון והבניה והתקנת שהותקנו על פיו. ישנם ענינים שהם כל כך ברורים מאליהם עד שאין כלל צורך להזכירם בחוק ואף לא בחוזה והמפגעים האסתטיים הנדונים הם חלק מהם‘‘.
נסיון החיים מוכיח שחברות הבניה מחזרות אחרי לקוחותיהם ומבטיחות להם בכתב ובע‘‘פ הבטחות רבות לבצוע מקצועי ואיכותי של כל פרטי הבניה - לא יתכן שתפקידם של הבטיחות אלה יסתיים במעמד חתימת הרוכש על הסכם הרכישה ומכאן ואילך יצטמצם למתן מינימום הכרחי ותו לא.
העדמהנדס בנין ברגמן הודה כי בנקודת המוצא שלו הוא נוטה לטובת הדיירים. הדבר מובן הן על רקע העובדה שהוזמן מטעמם והן על רקע העובדה שהוא מגדיל בלשון הנדסית - מקצועית את ציפיותיהם הטבעיות, שהן גם סבירות, של רוכשי דירה מהחברה הבונה.
באופן זה - מוצגת פרשנותם של הרוכשים את הבטחות החברה המוכרת למסור לידיהם דירה שנבנתה באיכות ובמקצועיות הראויים וכפי שהם הבינו את התחיבות החברה ע‘‘פ ההסכם עמהם.
מהנדס בנין ברגמן מעגן את הערותיו בדרישות תקנות התכנון והבניה והנחיות המפרט הבינמשרדי לענינים אלה.
כאמור - מאשר העד מאיר את מרביתליקוי בניה אליהם מתיחס העד מהנדס בנין ברגמן. משנשאל אילו בעלי מלאכה יש להזמין לביצוע התיקונים מנה: נגר, רצף, בנאי, טייח ומי שמזפת גגות.
במידה מסוימת נראה היה כאילו העד מאיר נתון במצוקה בין דעתו על איכות הבניה בדירת התובעים ובין העובדה שהוא עובד החברה ונתון למרותה.
אני מעדיפה, איפוא, את עמדתו של מהנדס בנין ברגמן לגבי שורת ליקוי בניה שמנה. אשר לעלות התקונים כפי ששער מהנדס בנין ברגמן - העיר כי סכומים שנקב בהם מקובלים עלי יותר כמחיר השוק, כפי שמוכרים לו יותר מאשר לעד מאיר. גם העובדה שאכן הוכחה שהתובעים לא עשו פעולות תחזוקה נחוצות בגג אינה מפחיתה משווי עלות התקון, שכן נסיון החיים מוכיח שאין בעל מלאכה הנדרש לבצוע תקון בגג מתחשב במה שנעשה - אם עליו לבצע תקון כמוצא ע‘‘י העד מהנדס בנין ברגמן.
כמו כן, לאור חקירתו של העד ברגמן - ע‘‘י ב‘‘כ הנתבעת - אני קובעת כי הזמן הדרוש לבצוע התקונים הינו תקופה של 15 ימים. וסכום של 1,500 ש‘‘ח לכך.
בהתאם לכך מקובלת עלי תביעת התובעים להוצאות לקבלת חוות דעת המהנדס, כפי שעולה מת/ 8 ות/ 9. הסכום שנתבע בראש נזק זה בכתב התביעה הינו 800 ש‘‘ח וכך אני פוסקת (למרות שצרוף ת/ 10 מעמיד את מלוא ההוצאות בגין שכ‘‘ט המומחים לסך 1,87 ש‘‘ח).
מכאן שאני נעתרת למלוא תביעת התובעים בסעיפים 12 (א) ו - (ג).
ואילו לס‘ 12 (ד) אני נעתרת למחצית הסכום הנתבע.